<h1>הבתים — שערי איסור הוצאה שער שנים עשר</h1>
<h2>דף ה.</h2>
לחי הבולט מדפנו של מבוי כשר. לחי שהיה רחב הרבה, בין שהיה רחבו פחות מחצי רוחב המבוי, בין שהוא רחב כחצי רוחב המבוי, כשר ונדון משום לחי. אבל אם היה יתר על חצי רוחב המבוי נדון משום עומד מרובה על הפרוץ. ויש לקצת מן הגדולים שיטה אחרת בזה הדרך, שלחי הבולט מדפנו של מבוי תוך רוחבו של מבוי פחות מארבע אמות נדון משום [לחי וא"צ לחי אחר להתירו, ד' אמות נדון משום] מבוי וצריך לחי אחר להתירו. ואותו לחי מעמידו בצד אחר, או באותו צד ומוסיף או גורע ברוחבו, כדי שיהא ניכר. וזה במבוי רחב יותר משמונה. אבל במבוי שמונה או פחות מותר ממה נפשך, שבפחות משמונה נתר כעומד מרובה, ובמבוי שמונה אם נאמר עומד מרובה על הפרוץ נתר כעומד מרובה. ואם נאמר שפרוץ מרובה אין כאן משך ארבעה, ונתר משום לחי. ואפילו תאמר שהם שווים, כעומד כפרוץ, נדון כעומד מרובה. וכתב הר"ש שלא נאמר זה אלא בלחי העומד מאליו, הואיל והוא ארבע אמות אין לו היכר לחי (ולא קול) [אלא כותל] שהוא לחי אחר שלא נעשה לכך. אבל אם עשאו לשם לחי נדון לעולם משום לחי. ומדברי הר"ש נראה, שלחי ארבע אמות אפילו במבוי רחב יותר משמונה נדון משום לחי. וזה נראה לי עיקר, וכן נראה דעת הרי"ף.
<h2>דף ח:</h2>
מבוי שצדו אחד ארוך וצדו אחד קצר מניח את הקורה כנגד הקצר. לשון רבנו משה. ויש מן הגדולים שפסק, שאם עשה בו דבר שיהיה נדון משום מחיצה אפי' באלכסון מתיר המבוי, כגון שעשה בו צורת פתח. ויראה לי אע"פ שיש באלכסונו יותר מעשר, וצריך שלא ישתמש בו אלא באלכסון כנגד צורת פתח לא חוץ לצורת הפתח כלל. ולחי אינו מועיל במבוי שצדו אחד ארוך ואחד קצר להתיר הטילטול בצד הארוך. שאם הניחו בצד הקצר לא הועיל, שאין לו להשתמש אלא עם הלחי ולפנים. ואם הניחו בצד הארוך לא התיר כלל מן המבוי, שהצד שכנגד הלחי אין בו מחיצה. אבל צורת פתח עושה אותו כאילו סתום.
מותר לטלטל במבוי תחת קורה או בין לחיים. בד"א כשהיה סמוך לרשות הרבים, אבל אם היה סמוך לכרמלית אסור לטלטל תתת הקורה או בין הלחיים עד שיעשה לחי אחר להתיר תוך הפתח, שהרי מצא מין את מינו ונעור, לשון רבינו משה. ורבים מגדולי המפרשים כתבו, שלא אמרו מותר לטלטל בין הלחיים אלא כשאין ברוחב הלחיים ארבעה, אבל אם יש בו רוחב ארבעה אסור. וכתב הר"ר שלמה שבין הלחיים כשאין בו ארבעה מותר לבני המבוי ולבני ר"ה כמקום פיטור. והרשב"א כתב, שזה אינו נראה, ששלש מחיצות מן התורה. ולא אמרו לחי להקל ולהתירו לבני רשות הרבים, אלא להחמיר עליו, עד כאן. והראשון נראה עיקר. וכתב הרשב"א, קורה שיש בה ארבעה מותר לטלטל תחת הקורה מטעם פי תקרה יורד וסותם, כמו שאמרו בקורה ארבעה שמתרת בחורבה ובאסקופה משמשת שתי רשויות. ולפי הדעת ההיא אסור לטלטל תחת הקורה אע"פ שהיא רחבה ארבעה.
נעץ שני יתידות בשני כותלי מבוי מבחוץ, והניח עליהם הקורה לא עשה כלום, שצריך להיות הקורה ע"ג המבוי, לא סמוך לו, לשון רבנו משה. ואם נעץ שתי יתידות עקומות על שני כותלי מבוי ואין בגובהן שלשה ולא בעקמימותן שלשה כשרה.
<h2>דף ט:</h2>
מבוי שרצפו בלחיים תוך המבוי פחות משלשה בין זה לזה במשך ארבע אמות נדון משום מבוי וצריך לחי אחר להתירו. ואם משוך מעט חוץ מן המבוי נדון משום לחי מפני שהוא נראה מבחוץ ושוה מבפנים.
<h2>דף י.</h2>
אבני גדר היוצאות מן הגדר ומובדלות זו מזו בפחות משלשה אינו צריך לחי אחר. לחי (הסמוך) [המושך] על דפנו של [מבוי] פחות מארבע אמות נדון משום לחי ומשתמש במבוי עד חודו הפנימי. ארבע אמות נדון משום מבוי ומותר להשתמש בכולו וצריך לחי אחר להתירו. כך נמצא בקצת ספרים. ולפי נוסחא זו צריך לבאר שהכותל כנגדו משוך במשך הלחי. וכשהלחי נמשך ארבע אמות אינו נדון משום לחי והרי הוא ממשך המבוי, וצריך לחי אחר להתירו, שהרי אין כאן לחי, ומותר להשתמש בכולו גם בלחי המושך, שהכל ממשך המבוי. ובקצת ספרים נמצא "ארבע אמות אינו נדון משום לחי וצריך לחי אחר להתירו". וזאת הנוסחא יותר נכונה, ולא נצטרך לומר שהכותל שכנגדו יהיה משוך כמשך הלחי. וביאור "צריך לחי אחר להתירו", להתיר המבוי.
<h2>דף יג:</h2>
כמה רוחב הקורה, אין פחות מטפח ועוביה כל שהו, הוא שתהיה בריאה לקבל אריח שהוא חצי לבינה של ג"ט על ג"ט. ומעמידי קורה צריכין שיהיו בריאים כדי לקבל קורה וחצי לבינה. כתב הראב"ד שהקורה צריכה [להיות] בריאה כדי לקבל (פמוס של אחרים) [דמוס של אריחים], ואם היא קורה של עשר אמות צריך שתהיה בריאה כדי לקבל (פשרים) [עשרים] אריחים לארכן, וכן לפי זה השיעור שאריח שלשה טפחים. ומעמידי קורה פירש הרב ר' שלמה, יתידות יוצאות מן הכותל שעליהן הקורה עומדת. ורבינו חננאל פירש, מעמידי קורה, הכותלים. והכל עולה לענין אחד. ויש מן הגדולים שפסק שקורה רחבה ארבעה אע"פ שאינה בריאה מתרת המבוי. ויש מי שפסק שאינה מתרת אם אינה בריאה. וזה נראה עיקר. וכן נראה דעת הר"ם והרי"ף, שלא ביארו זה.
היתה הקורה עקומה רואין אותה כאילו היא פשוטה, עגולה רואין אותה כאילו היא מרובעת. ואם היה בהקפה שלשה טפחים יש בה רוחב טפח. היה הקורה בתוך המבוי ועקומה חוץ למבוי, או שהיתה עקומה למעלה מעשרים או למטה מעשרה, רואין כל שאילו ינטל העיקום ישארו שני ראשיה ואין בין זה לזה שלשה א"צ להביא קורה אחרת, ואם לאו צריך להביא קורה אחרת. לשון רבינו משה.
<h2>דף יד.</h2>
קורה שפרס עליה מחצלת ה"ז בטלה שהרי אינה ניכרת. לפיכך אם היתה (המחיצה) [המחצלת] מסולקת מן הארץ שלשה טפחים או יותר אינה מחיצה. לשון רבינו משה. טעם הדבר, שקורה אין כאן, שאינה נראית. ומחיצה אין כאן, שהיא מחיצה שהגדיים בוקעין בה. וכתב הרשב"א שלא אמרו אלא במחצלת מפני שאינה ראויה לקבל אריח ע"כ. ויראה לי שכן הדין במחצלת חזקה הראויה לקבל אריח, שהרי קורה אין כאן, שצריך חלל המבוי תחת הקורה עשרה. ומחיצה אין כאן, הואיל וגבוהה מן הארץ ג' טפחים.
קורה היוצאה מכותל זה ואינה מגעת לכותל השני, וכן שתי קורות אחת יוצאה מכותל זה ואחת יוצאה מכותל זה ואינן מגיעות זו לזו, פחות משלשה אינו צריך להביא קורה אחרת. היה ביניהם שלשה צריך להביא קורה אחרת. וכן שתי קורות המתאימות, לא בזו כדי לקבל אריח ולא בזו כדי לקבל אריח, אם יש בשתיהן כדי לקבל אריח אינו צריך להביא קורה אחרת, לשון רבנו משה. מלשון הר"ם נראה ששתי קורות אלו המתאימות הן סמוכות זו לזו. וכ"כ הר"ר שלמה. והראב"ד כתב, שיהיה בין שניהם כדי לקבל אריח לרחבו ואפילו הרחיקן זו מזו פחות משלשה. ובהשגותיו כתב, שיהיו סמוכות תוך טפח ומחצה. וזה הביאור נראה עיקר. והרשב"א ביאר, אין בזו אלא רובע טפח ולא הרחיקן זו מזו אלא טפח כדי שיקבלו בין שתיהן אריח לרחבו שהוא טפח ומחצה א"צ להביא קורה אחרת. ואם ריחקן יותר צריך להביא קורה אחרת. והוא הדין כשקורות יותר רחבות או יותר קרובות, כגון שיש בזו חצי טפח צריך שלא יהא ביניהם אלא חצי טפח, או בדרך אחרת שאין זה שיעור [כמה] שיהיה בקורות [אלא] צריך שיהיה אריח לרחבו, ונמצא האריח שוכב לרחבו על שתיהן ע"כ. ויש מי שכתב שצריך שיהיה בין שתי הקורות רחב טפח ותהיינה סמוכות. ויראה לי, אע"פ שהן רחוקות זו מזו. והוא שיהיו בתוך שלשה, שהרי באחת למעלה ואחת למטה אמרו והוא שיהיו בתוך שלשה, אע"פ שאינן מקבלות אריח עתה א"צ להביא קורה אחרת, שרואין אותן כאילו הן שוות, וכן כשהן מתאימות והן בתוך שלשה, רואין אותן כאילו לבודות וסמוכות. היתה אחת למעלה אחת למטה, רואין את העליונה כאילו היא למטה, ואת התחתונה כאילו היא למעלה, ובלבד שלא תהא העליונה למעלה מעשרים ולא התחתונה למטה מעשרה, ולא יהיה ביניהם שלשה טפחים כשר ורואין אותן שירדה זו ועלתה זו בכונה עד שיעשו זו בצד זו. קורה שראשה אחד למעלה מעשרים אמה. וראשה אחד למטה מעשרה, רואים כל שאילו יגוד בתוך שלשה והיא נראית למעלה מעשרה מותר ואם לאו אסור.
<h2>דף יד:</h2>
העמיד (מבוי) [לחי] לחצי מבוי, החצי מבוי הפנימי שהוא הפנימי שהוא לפנים מן הלחי מותר לטלטל בו. והחיצון שהוא חוץ מן הלחי אסור. וכתב הרב ר' שלמה, שכן הדין בקורה. ובין בלחי בין בקורה צריך שיהיה באותו חצי מבוי המוכשר תורת מבוי, שלא יהא ארכו פחות מארבעה ושיהא יתר על ארבע אמות ושיהיו בתים וחצרות פתוחים לתוכו.
לחי שהגביהו מן הקרקע שלשה טפחים או שהפליגו מן הכותל שלשה לא עשה כלום. אבל פחות משלשה טפחים כשר, שכל פחות משלשה כלבוד, לשון רבינו משה.
<h2>דף טו.</h2>
לחי העומד מאליו, אם סמכו עליו מקודם השבת כשר. ולחי הנראה מבפנים לחי ומבחוץ אינו נראה לחי, או שהיה נראה מבחוץ לחי ומבפנים נראה שהוא שוה וכאילו אין שם לחי, הרי זה נדון משום לחי, לשון רבינו משה. כתב הרשב"א שאמרו נדון משום לחי כשעשאן מבחוץ לראש המבוי, אבל אם עשאו מבחוץ באמצע כותל המבוי אינו נדון משום לחי מפני שכשהוא בראשו יש היכר, אבל באמצעיתו אין היכר מבחוץ. ויש מי שכתב, שכל מבוי שיוצא לרשות הרבים ויש כותלים מכאן ומכאן לאורך רשות הרבים, אינו צריך לחי, שהכותלים כנראה מבחוץ ושוה מבפנים. ויראה לי שאין אומרים בכיוצא בזה נראה מבחוץ ושוה מבפנים, כי הלחי צריך שיראה בפתח המבוי כשנכנסין בו.
בכל עושין לחיים אפילו בדבר שיש בו רוח חיים, ואפילו באיסורי הנאה. ע"ז עצמה או אשירה שעשה אותה לחי כשר, שהלחי עוביו כל שהו. לשון ר"ם. ואע"פ שצריך גובה הלחי עשרה, ואשירה הרי היא כאילו נשרפה, הואיל ורחבה בכל שהו, אין שיעור לכל שהו, ושיעור הגובה אינו נחשב שיעור. והראב"ד כתב טעם אחר בלחי [של] אשירה, שאם נחשב הלחי כקש נדף אפשר להעמידו בצד הכותל ע"י קשירה. ולא התירו אלא בלחי, אבל אין עושין קורה מן האשירה, לפי שיש לרוחב הקורה שיעור, וכל השיעורין אסורין מן האשירה.
<h2>דף צד.</h2>
מבוי שניטלה קורתו או לחיו בשבת אסור לטלטל בו ואפילו באותה שבת. ואע"פ שנפרץ לכרמלית. וכן הדין בכל בית או חצר אם נפרצו בשבת פרצה האוסרת אסור לטלטל בהם. אע"פ שהותרו למקצת שבת אין אומרים הותרו לכל השבת.
